בחודשים האחרונים אני לומד לנגן בגיטרה. זה הגשמה של חלום ילדות. כילד ניגנתי חמש שנים במנדולינה ואף הייתי אחראי כילד בן 13 לקבוצת נגני מנדולינה שהיו צעירים ממני והיינו מנגנים באירועי תרבות בקיבוץ. כשרציתי לעבור לגיטרה אחראי המוזיקה בקיבוץ לא אישר זאת וכשהגעתי לתיכון עזבתי את הנגינה.
רכשתי גיטרה מיוחדת לשמאליים, לקחתי שיעור או שניים אצל מורה וקניתי אפליקציה שמלמדת לנגן והתחלתי להתאמן. אתמול במהלך אימון נקרע אחד המיתרים. זהו מאורע ששימח אותי במיוחד. לקרוע מיתר מתכת מצריך הרבה אימון וידיים מיובלות מלחיצה על המיתרים, דבר שזכור לי עוד מתקופת הנגינה במנדולינה שבהם היו שבועות שקצוות ידיי היו פצועות מהנגינה.
למידה היא תהליך שחשוב בכל גיל ובעיקר כשאנו בוגרים וזאת מכמה סיבות:
- היא שומרת עלינו צעירים – אחד הדברים שאנשים נמנעים בגללו מללמוד דבר חדש היא תחושת הבלבול והמבוכה שאנו חשים בלמידה. אולם התחושה הזאת כאשר מתגברים עליה היא יהלום אמיתי. תחושת אי הוודאות יוצרת בנו חיווט חדש במוח של עצבים וגורמת למוח שלנו לשמור על הגמישות שלו. אם נמשיך רק לשמור על הידוע ועל הוודאי אנחנו גורמים להתנוונות של מוחנו.
- ההתמדה – במרכז הוויפאסנה שבו אני מתרגל מדיטציה ישנו שלט שבו כתוב "סוד ההצלחה הוא ברצף התרגול". וויפאסנה אני מתרגל כבר 14 שנה ואת פירותיה אני חש בכל תחום בחיי. כשאני מתמיד ומתרגל הדבר שאותו אני מתרגל הופך לטבע שני שלי, כמו טיפות מים שנופלות על סלע גרניט ובסוף עושות בו שקע נראה לעין. בעידן של fast food שבו אנחנו רוצים לראות תוצאות מיד ועכשיו חשוב לפתח ולתרגל סבלנות.
- להיות כאן ועכשיו – לא חייבים לשבת ישיבת לוטוס ולעצום עיניים בכדי לעשות מדיטציה. מדיטציה היא כל דבר שאנו עושים בנוכחות מלאה בזמן הווה. אצל היפנים זה יכול להיות טקס תה. כשאני מנגן ולומד שיר חדש אני חייב להיות בכאן ובעכשיו. כשהראש מתחיל לחשוב יותר מדי הגוף מתחיל להתבלבל ואז הצליל יוצא שגוי.
- פורקן רגשי (קתרזיס) – בארץ המיוחדת שבה אנו חיים, שבה מבצעים אינם על בגדים אלא מבצעים צבאיים ובתקופה שבה אנו חיים של קורונה עם האיסורים וההגבלות, של פקקים בכביש, משכנתא ועליות מחירים, נוצר עומס והצפה רגשיים שמתבטאים גם גופנית בכאבי ראש, בעיות מחזור, שרירים תפוסים, יתר לחץ דם ועוד. למניעת בעיות אלו רצוי לפרוק את הלחץ שמצטבר במערכת העצבים. זאת ע"י נגינה, ריקוד, עבודה בגינה, פעילות גופנית. כולן פעילויות שמשחררת ומרפות את הגוף והנפש.
- פירות ההצלחה – כולנו רואים במדיה הווירטואלית אנשים מהעולם שעושים דברים מדהימים כמו אקרובטיקה, רכיבה ווירטואוזית על סקטבורד או אופניים, נגינה, שירה וכו'. מה שלא ראינו הם את מאות שעות האימון שהביאו אנשים אלו למקום בו הם נמצאים. כשאני מתאמן במשך כמה ימים שבהם האצבעות כואבות משעות של אימון, התסכול של אי ההצלחה וההתגברות על התחושה הקשה, הצורך בתיאום ובקואורדינציה, בין קצב הפריטה וזריזות האצבעות ביצירת האקורדים, אימון שבסופו אני מצליח לנגן שיר של פול סיימון, אלביס או ואן-מוריסון אז הפירות של מה שעשיתי בעצמי מתוקים יותר מכל פרי שקניתי או ראיתי באינטרנט.
בכדי לבנות שריר אנחנו מרימים משקולת מספר רב של פעמים, דבר שגורם לסיבי שריר מיקרוסקופים להיקרע והסיבים הבאים שהגוף יבנה יהיו עבים יותר. בכדי לבנות עצם אנו עושים התעמלות שיוצרת סדקים בעצם והגוף יבנה עצם עבה יותר. כך גם בנגינה בגיטרה אני נאלץ להקשיח את קצוות האצבעות ולהחליף מדי פעם מיתר שנקרע. אבל הבניה שנוצרת מכך היא של התחדשות וחיזוק הצד המנטלי והרגשי בכדי שאוכל להביא את הקול הייחודי שלי לעולם כולו.
